|
||||
 |
||||
|
||||
|
מאת: ענבל וקנין, מנהלת תחום חינוך
קיבלתם החלטה ועכשיו זה נראה כמו טעות? המוח שלנו לא ממהר לסגת מההחלטה הזו וכך הוא מקשה עלינו להתאים את עצמנו לעולם גמיש ורב שינויים ולעיתים מביא אותנו למצבים שאנו מעדיפים להמשיך לבצע טעות מאשר להודות בכישלון שלה. אתם נוסעים ברכב, מתקרבים לצומת. הרמזור עובר לצבע צהוב אז אתם מחליטים "לשים גז". לפתע אתם רואים מכונית משטרה... כמעט מיד, אתם יודעים שפעולת ההאצה היתה טעות גדולה אך סיכוי מצויין שתעשו אותה בכל זאת. כך מסבירים לנו חוקרי מוח מאוניברסיטת ג'ון הופקינס. ההסבר לכך הוא שבזמן שהאיזור במוח שלכם מזהה את מכונית המשטרה, יש איזורים אחרים שכבר החלו להוציא לפועל את התכנית המקורית להאיץ. אפילו אם עוד לא ממש התחלתם ללחוץ על דוושת הגז, המוח שלכם כבר החל את הפעולה. הפסקת תכנית שכבר יצא לפועל דורשת הרבה כוחות מהמוח. צוות חוקרים בחן את הפעילות המוחית של 21 אנשים וקוף אחד וגילו סיטואציה שדומה לזו שמתרחשת כאשר אנחנו מתקרבים לצומת ברמזור צהוב. המשתתפים התבקשו להתמקד בנקודה מרכזית במסך ולחכות שמטרה כלשהי תופיע במקור אחר. לעיתים היה מותר להם לבצע את הפעולה הטבעית ולבהות במטרה כאשר היא מופיעה. בפעמים אחרות, המשתתפים קיבלו רמז ויזואלי שיבטל את הדחף שלהם להסיט את המבט. במילים אחרות, הם היו צריכים לבטל פעולה של המוח לאחר שכבר התקבלה החלטה להוציא אותה לפועל. המחקר גילה שעצירה של פעולה שכבר יצאה לדרך, דרשה משלושה איזורים שונים של המוח לתקשר עם שמונה איזורים אחרים. גם בעבר היה ברור שזו פעולה מורכבת אך מדענים לא העריכו ש-11 איזורים שונים של המוח נדרשים כדי לבטל החלטה שהתקבלה. צוות החוקרים גילה גם שכל התקשורת המדוברת התרחשה בעשירית שניה שלאחריה כבר ניתן האות לעיניים לצאת לדרך. לאחר עשירית שניה זו, הדרך לסגת היא כמעט בלתי אפשרית. כך, מצד אחד אנו חיים בעולם שיש בו הרבה שינויים, הרבה תהפוכות והרבה סיבות להיות גמיש ולהתאים את עצמנו למצבים משתנים, ומצד שני המוח שלנו בנוי באופן שנועד כנראה למנוע סכנות, להיות זהירים יותר בקבלת החלטות ולהקטין לקיחת סיכונים. מה שפעם היה נראה כמו מנגנון עצירה של המוח שמאפשר שליטה על הגוף מובן היום בתור מנגנון מורכב של שינוי בתכניות. יש עדויות הולכות וגוברות שהמערכות האלו פגומות אצל אנשים שחוו נזק מוחי או שהם תחת נזקים של סמים או התמכרויות אחרות. לאנשים אלו קשה עוד יותר לעצור את עצמם לאחר שקיבלו החלה על משהו שהם מכורים אליו ובמצבים כאלו קשה למוח עוד יותר לחזור בו מפעולה שהוא החליט עליה, גם אם הוא יודע שזה היה רעיון רע. הקושי לסגת מהחלטה שקיבלנו מוכר גם בעולם הכלכלה הכלכלה ההתנהגותית, שם הוא מכונה "עלות שקועה". עלות שקועה נחשבת לאחת מהטיות החשיבה הנפוצות ביותר. המושג מתאר מצבים בהם הוצאנו הוצאה (כלכלית למשל) כושלת. לא ניתן להחזיר את ההוצאה או להשפיע על העתיד באמצעותה אבל אנו נוטים להמשיך להוציא עוד כסף במקום להודות בכשלון ולעצור את הוצאת הכספים, גם כאשר ברור שהפרויקט לא יצליח. בסופו של דבר, הבנת מערכת העצירה והנסיגה של המוח יכולה לסייע לנו להבין יותר את אחת ההצלחות החשובות של המין האנושי, כי אחד הדברים שהמין האנושי עושה טוב יותר מכל שאר המינים זה ביכולת להתאים את עצמנו לעולם שבו דברים משתנים. אלא שבינתיים קצב ההשתנות של אירועים בעולם הואץ מאוד, אנחנו מתבקשים להתאים את עצמנו ולהגמיש את עצמנו למצבים חדשים במהירות רבה וצריכים להבין יותר את המערכות שלנו במוח שמבקשות להאט את היכולת שלנו לסגת מהחלטות שכבר קיבלנו. לכניסה לקישור לחצו כאן |
||||
 |